כאשר מתרחשת תאונת דרכים ונגרמת פגיעה גופנית, אחת השאלות הראשונות שעולות היא: מי אשם בתאונה?
אולם בכל הנוגע לפיצויים בגין נזקי גוף, הדין בישראל יצר מנגנון מיוחד.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה–1975, המכונה בקיצור חוק הפלת״ד, נועד להסדיר את הזכאות לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונות דרכים.
אחד המאפיינים החשובים של החוק הוא שבמקרים הרגילים אין צורך להוכיח שהנהג האחר התרשל או היה אשם בתאונה כדי לקבל פיצוי.
עם זאת, לא כל אירוע הקשור לרכב נחשב בהכרח לתאונת דרכים לפי החוק, ולא כל אדם שנפגע זכאי אוטומטית לפיצויים.
מהו חוק הפלת״ד?
חוק הפלת״ד יוצר מסלול מיוחד לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים.
החוק פועל לצד חובת ביטוח החובה לרכב, כך שבמקרה הרגיל קיימת חברת ביטוח שממנה ניתן לתבוע את הפיצויים בגין הפגיעה הגופנית.
החוק אינו עוסק בפיצוי על הנזק שנגרם לרכב עצמו. נזקי רכוש מטופלים במסלול אחר.
מהו עקרון האחריות המוחלטת?
סעיף 2 לחוק קובע עיקרון מרכזי שלפיו אחריותו של הנוהג לפצות על נזק גוף לפי החוק היא מוחלטת ומלאה.
במילים פשוטות, בתביעת פלת״ד רגילה לא צריך לנהל משפט שלם כדי להוכיח מי גרם לתאונה.
לדוגמה, גם נהג שטעה וגרם בעצמו לתאונה עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שלו באמצעות ביטוח החובה של הרכב שבו נהג, בכפוף לתנאי החוק.
זהו הבדל משמעותי לעומת תביעות נזיקין רגילות המבוססות על הוכחת רשלנות.
מי יכול להיות זכאי לפיצויים?
החוק עשוי לחול על סוגים שונים של נפגעים, ובהם:
- נהג שנפגע בתאונה;
- נוסע ברכב;
- הולך רגל שנפגע מרכב;
- רוכב אופנוע או קטנוע;
- ובנסיבות המתאימות נפגעים נוספים שהאירוע שבו נפגעו עונה להגדרת תאונת דרכים בחוק.
עם זאת, לגבי כל נפגע יש לבדוק את נסיבות האירוע ואת החריגים הקבועים בדין.
את מי הנהג תובע?
כאשר נהג נפגע במהלך נהיגה ברכב המבוטח בביטוח חובה תקף, התביעה בגין נזקי הגוף מופנית בדרך כלל כלפי חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב בביטוח חובה.
לכן בתביעת נזקי גוף השאלה המרכזית אינה בהכרח מי פגע במי, אלא איזה רכב שימש את הנפגע ומהו הכיסוי הביטוחי הרלוונטי.
את מי נוסע ברכב תובע?
כאשר אדם נפגע בזמן שהיה נוסע ברכב, במצב הרגיל התביעה בגין נזקי הגוף תהיה כלפי מבטחת ביטוח החובה של הרכב שבו נסע.
גם אם רכב אחר גרם לתאונה, אין פירוש הדבר בהכרח שהנוסע צריך להגיש את תביעת נזקי הגוף נגד הנהג האחר.
את מי הולך רגל תובע?
כאשר הולך רגל נפגע מרכב, במצב הרגיל התביעה בגין נזקי הגוף תהיה כלפי מבטחת ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.
אם מספר כלי רכב היו מעורבים באירוע, או שקיימת מחלוקת לגבי נסיבות הפגיעה, עשויות להתעורר שאלות נוספות בנוגע לזהות הגורם האחראי לפיצוי לפי החוק.
מה קורה בתאונת פגע וברח?
כאשר הולך רגל נפגע מרכב שנמלט ולא ניתן לזהות אותו, מטבע הדברים לא ניתן לפנות לחברת ביטוח של רכב שאינו ידוע.
לצורך מצבים מסוימים מסוג זה קיימת קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
קרנית עשויה לפצות נפגעים במקרים שהוגדרו בחוק שבהם קיימת זכאות לפיצוי אך אין מבטח שניתן להיפרע ממנו.
אין מדובר במסלול אוטומטי, ויש להוכיח את נסיבות התאונה ואת התקיימות התנאים הנדרשים.
מה קורה כאשר לרכב אין ביטוח חובה?
היעדר ביטוח חובה עלול לשנות באופן משמעותי את מצב הזכויות.
חשוב להבחין בין סוגי הנפגעים.
נוסע או הולך רגל שנפגעו עשויים, בנסיבות המתאימות, להיות זכאים לפנות לקרנית כאשר אין ביטוח שממנו ניתן לקבל פיצוי.
לעומת זאת, נהג שנהג ברכב ללא ביטוח חובה תקף עלול להיתקל בשלילת זכאות לפי חוק הפלת״ד, בכפוף לנסיבות ולחריגים הקבועים בדין.
לכן אין תשובה אחת שמתאימה לכל תאונה ללא ביטוח.
אילו מקרים עלולים לשלול זכאות?
סעיף 7 לחוק הפלת״ד קובע מספר מצבים שבהם נפגע אינו זכאי לפיצויים לפי החוק.
בין היתר עשויים להיות רלוונטיים מצבים כגון:
- מי שגרם לתאונה במתכוון;
- מי שנהג ברכב ללא רשות ובנסיבות הקבועות בחוק;
- מי שנהג ללא רישיון נהיגה מתאים, בכפוף לחריגים הקבועים בדין;
- מי שהשתמש ברכב לצורך ביצוע פשע;
- מי שנהג ללא ביטוח חובה תקף או כאשר הביטוח לא כיסה את השימוש שלו, בהתאם לתנאי החוק.
מדובר בנושא מורכב, ולכן כאשר מתעוררת אחת הסוגיות האלה יש לבדוק את נסיבות המקרה ולא להסיק באופן אוטומטי שאין זכאות.
האם נהיגה ללא רישיון תמיד שוללת פיצוי?
לא נכון לקבוע שכל בעיה ברישיון הנהיגה שוללת בהכרח את הזכאות.
החוק עצמו כולל הבחנות וחריגים, והמשמעות יכולה להשתנות בהתאם לסיבה שבגללה הרישיון לא היה בתוקף ולנסיבות הספציפיות.
לכן במקרה שבו קיימת בעיה ברישיון הנהיגה יש לבדוק אותה באופן פרטני.
ומה אם הנהג עצמו גרם לתאונה?
זו בדיוק אחת הנקודות החשובות בחוק הפלת״ד.
במקרה רגיל, עצם העובדה שהנהג גרם לתאונה אינה שוללת את זכאותו לפיצוי בגין נזקי הגוף שלו.
לדוגמה, נהג שאיבד שליטה ברכב ופגע במעקה ללא מעורבות של רכב נוסף עשוי עדיין להיות זכאי לפיצויים מביטוח החובה שלו, ככל שהאירוע עומד בתנאי החוק ולא מתקיים חריג השולל את הזכאות.
האם תאונה עצמית נחשבת לתאונת דרכים?
כן, תאונת דרכים אינה חייבת לכלול שני כלי רכב.
גם אירוע שבו נהג איבד שליטה ברכב, התנגש בעצם או התהפך יכול להיחשב תאונת דרכים לצורך החוק, בהתאם לנסיבות.
לכן העובדה שאין "נהג אחר שאשם" אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף.
מה נחשב בכלל "תאונת דרכים"?
לא כל פגיעה המתרחשת ליד רכב או בתוכו נכנסת אוטומטית להגדרת תאונת דרכים.
חוק הפלת״ד כולל הגדרה מפורטת של "תאונת דרכים", ובמהלך השנים התפתחו גם פסיקות רבות בנוגע לגבולות ההגדרה.
במקרים רגילים של התנגשות בין כלי רכב או פגיעת רכב בהולך רגל, הסיווג בדרך כלל ברור יותר.
אולם במקרים כגון כניסה לרכב, יציאה ממנו, טעינה ופריקה, טיפול ברכב, התלקחות או אירועים חריגים אחרים, עשויה להתעורר מחלוקת משפטית אם מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
האם פגיעה בעת כניסה לרכב או יציאה ממנו יכולה להיחשב תאונת דרכים?
בנסיבות מסוימות, כן.
ההגדרה בחוק מתייחסת גם לשימושים מסוימים ברכב מעבר לנסיעה עצמה.
עם זאת, לא כל נפילה ליד רכב או לאחר יציאה ממנו תיחשב אוטומטית לתאונת דרכים.
יש לבחון את הקשר בין השימוש ברכב לבין הפגיעה ואת נסיבות האירוע.
ומה לגבי טעינה ופריקה?
תחום זה מדגים היטב מדוע הגדרת תאונת דרכים יכולה להיות מורכבת.
החוק כולל הוראות המתייחסות לפעולות טעינה ופריקה כשהרכב עומד, ולכן פגיעה במהלך פעילות כזו מחייבת בדיקה מדויקת של נסיבות האירוע והפעולה שבוצעה בזמן הפגיעה.
במקרים גבוליים עשויה להיות משמעות גדולה לאופן שבו התרחש האירוע.
אילו נזקי גוף ניתן לתבוע?
כאשר קיימת זכאות לפי חוק הפלת״ד, הפיצוי עשוי להתייחס למספר סוגי נזק, בהתאם למקרה.
בין היתר עשויים להיבחן:
הפסדי שכר בעבר
אם הנפגע נעדר מעבודתו או הכנסתו נפגעה בעקבות התאונה, ניתן לבחון את הפסדי ההשתכרות שנגרמו.
אובדן כושר השתכרות בעתיד
כאשר נותרה פגיעה המשפיעה על יכולתו של הנפגע לעבוד ולהשתכר בעתיד, הדבר עשוי להשפיע על גובה הפיצוי.
כאב וסבל
החוק מאפשר פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בהתאם למנגנון ולכללים שנקבעו לכך.
הוצאות ועזרת הזולת
בהתאם לנסיבות ולראיות, עשויות להיבחן הוצאות שנגרמו עקב התאונה וכן הצורך בעזרה של אנשים אחרים.
צרכים עתידיים
בפגיעות משמעותיות עשויות להיות השלכות ארוכות טווח שיש להביא בחשבון במסגרת הערכת הנזק.
כיצד נקבעת נכות בעקבות תאונת דרכים?
כאשר נטען שנותרה לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה, חוק הפלת״ד והתקנות הרלוונטיות קובעים מנגנון מיוחד להוכחת עניינים רפואיים.
במסגרת תביעה בבית המשפט עשוי להתמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הרפואי המתאים.
לקביעת הנכות עשויה להיות השפעה משמעותית על גובה הפיצויים.
במקרים מסוימים שבהם התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה ונקבעה נכות על פי דין במסגרת המתאימה, עשויים לחול כללים נוספים.
האם תאונת דרכים יכולה להיות גם תאונת עבודה?
כן.
כאשר תאונת הדרכים התרחשה תוך כדי העבודה או בנסיבות מסוימות בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, היא עשויה להיות מוכרת גם כתאונת עבודה.
במצב כזה עשויות להתקיים במקביל זכויות לפי חוק הפלת״ד וזכויות מול המוסד לביטוח לאומי.
עם זאת, אין מדובר בשני פיצויים מלאים ונפרדים על אותו נזק. לתשלומי הביטוח הלאומי עשויה להיות השפעה על חישוב הפיצויים בתביעת תאונת הדרכים.
האם אפשר לקבל פיצוי גם אם חזרתי לעבודה?
כן.
חזרה לעבודה אינה שוללת בהכרח זכאות לפיצוי.
ייתכן שהנפגע חזר לעבוד אך עדיין סובל ממגבלות, עבר טיפולים, הפסיד הכנסה בתקופה מסוימת או נותרה לו נכות.
גובה הפיצוי נקבע בהתאם לנזק הכולל ולא רק לפי השאלה אם האדם עובד כיום.
האם חייבים להתאשפז כדי לקבל פיצוי?
לא.
אין דרישה שכל נפגע יהיה מאושפז כדי להיות זכאי לפיצוי.
גם פגיעה שלא חייבה אשפוז יכולה לגרום לנזק גוף המצדיק פיצוי.
עם זאת, הפיצוי נקבע בהתאם להיקף הנזק שניתן להוכיח, ולכן לתיעוד הרפואי יש חשיבות רבה.
האם ניתן לקבל פיצוי לפני סיום התביעה?
במקרים המתאימים חוק הפלת״ד מאפשר לבקש תשלום תכוף עוד לפני סיום ההליך העיקרי.
מנגנון זה נועד לתת מענה לצרכים מסוימים של נפגע בתקופה שבה תביעתו עדיין מתנהלת.
הזכאות אינה אוטומטית והיא כפופה לתנאים הקבועים בחוק.
האם יש תקופת התיישנות?
כן.
גם תביעות לפי חוק הפלת״ד כפופות לדיני ההתיישנות.
משך התקופה ואופן חישובה עשויים להשתנות במצבים מיוחדים, לרבות כאשר מדובר בקטינים.
לכן אין להניח שניתן להמתין ללא הגבלה לפני הגשת תביעה.
למה חשוב ביטוח חובה?
ביטוח חובה אינו רק דרישה חוקית לנהגים.
זהו המנגנון המרכזי שנועד להבטיח שבמקרה של תאונת דרכים יהיה גורם ביטוחי שממנו ניתן לקבל פיצוי בגין נזקי הגוף בהתאם לחוק.
נהיגה ללא ביטוח חובה עלולה לחשוף את הנהג לסיכונים משפטיים וכלכליים משמעותיים ואף להשפיע על זכאותו שלו לפיצויים במקרה של תאונה.
לסיכום
חוק הפלת״ד יצר מנגנון מיוחד לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בישראל.
במקרה הרגיל, אין צורך להוכיח מי אשם בתאונה כדי לקבל פיצויים בגין נזקי גוף. נהג, נוסע והולך רגל עשויים להיות זכאים לפיצוי, כאשר זהות הגורם שאותו תובעים משתנה בהתאם למעמדו של הנפגע ולנסיבות התאונה.
עם זאת, קיימים חריגים משמעותיים לזכאות, ובמיוחד במקרים של היעדר ביטוח חובה, שימוש בלתי מורשה ברכב, בעיות ברישיון הנהיגה או נסיבות מיוחדות אחרות.
בנוסף, לא כל אירוע שבו מעורב רכב נכנס בהכרח להגדרת "תאונת דרכים" שבחוק.
לכן כאשר קיימת מחלוקת לגבי הביטוח, אופן השימוש ברכב או עצם הזכאות לפי חוק הפלת״ד, חשוב לבחון את נסיבות האירוע באופן פרטני.